הבית מתיישב לו סביב קיר האבן הגדול שהוא כמו חץ הצפון, כמו ירייה של תותח, חד עוצמתי לעבר (אין) סוף הנחלה
ובקיר האבן שבקע מעומק האדמה אסור לגעת, ממנו מתנקתים לפני מפגש – הוא הקרדו.
ואליו ניצב הדקומנוס ויחד הם רוקמים את חללי הבית סביבם מתרצה דרכם ניתן לחפש מבטים מקצה לקצה.
הגג פורש כנפיים ארוכות מצלות מעבר לבית. גם הוא מושך לאין סוף. הוא כבר ניתק מהבית והכנפים שפרש לוקחות אותו אל על.
זהו משחק של קווים, מישורים וניתוקים. כולם טוטליים כולם עקשנים חסרי פשרה בשלמותם.
